1. סרטן! אמא'לה. פחד מטורף, פחד מוות, התקפי חרדה.
2. שקט ושלווה, נוכחות, סיפוק, אהבה עמוקה, הוקרת תודה. משמעות.
הדברים נשמעים תלושים לגמרי זה מזה. כאילו נלקחו מפלנטות אחרות. מה לעזאזל הקשר?
ואולי יש קשר?
כמה מאות אנשים בישראל, אולי כמה אלפים, יספרו לכם בעיניים בורקות שהדבר היחיד שהצליח לגרום להם לשינוי עמוק, ולדחוק בהם לכוונם של חיים שלווים ואוהבים הוא האקדח המכוון לרכה הידוע בכינויו "סרטן". שום דבר אחר לא היה מספיק מפחיד וכואב כדי להכריח אותם לעבור סוף סוף את השינוי העמוק שבפנים הם כה חשקו בו. שום דבר אחר לא נתן להם את הלגיטימציה לפרוש ממרוץ העכברים, להפסיק לרצות ולדאוג קודם כל לאחרים וסוף סוף להתמקד – אך ורק בך, ובלב שלם.
אחת הסיבות העיקריות שבאנו לעולם הזה ולגוף הזה היא כדי לעבור התפתחות פנימית משמעותית. ירידה בסולם הסבל. עלייה בסולם הרוחני. הנפש שלנו כמהה לכך. הנשמה – להוטה. אבל... יש כוחות שמונעים מאיתנו להשתנות. סביב מותנינו כרוכה גומיית אימון ארוכה. גם אם עשינו כמה צעדים משמעותיים קדימה, יעבור זמן קצר והגומייה תמשוך אותנו בחזרה לאחור. להיות מי שהיינו לפני כן. הגוף שלנו פשוט לא מתוכנת להיות בשלווה... הוא מכור לסטרס ולדרמות אחרות. לכן, תהליך טרנספורמטיבי לא יכול להתבשל על אש קטנה. ללכת למטפל פעם בשבוע? זה עשוי להראות כמו צעד קדימה – צעד אחורה.
אפשר להשתנות באמת! אפשר לטפס למעלה הרבה מדרגות, וגם כמה וכמה קומות. זה יכול להתקיים כשנעשית עבודה פנימית שבעה ימים בשבוע, ובהתמסרות מלאה. תוך הסכמה לפרק בהדרגה את כל הסכרים. לחקור בדבקות כל דבר ודבר שנמצא עמוק עמוק בפנים, לנקז את השחור ולהביא לשם אור. זו הסכמה להשתנות. זה רצון עז שדרג את עצמך מבפנים.
כשאדם נסחף בנהר – הוא עושה כמיטב יכולתו להאחז בשיחים הקוצניים שצומחים על גדות הנהר. כאן הסיפור הוא אחר. להסכים לשחרר הכל הכל הכל. להפרד ממקום העבודה, אולי גם מבן/בת הזוג, לשחרר הגנות והתנגדויות (כמובן זה לא פשוט), להפסיק לרצות ולעשות את "מה שצריך". הסיפור כאן הוא להכנס, לשחרר ולהחשף עד הסוף. כדי שהאור והרפואה יפציעו ויטהרו.
כמובן נדרשת הנחייה חיצונית. נדרשים כלים אינטנסיביים. נדרשים מורי דרך ומחלימים מעוררי השראה. כיום יש כאלו בשפע. וכדאי לזכור שדבר לא קורה במקרה. להיפך, לכל דבר יש סיבה טובה. סיבה לטובתך.
לקריאה נוספת: