מכל מצב אפשר להחלים לגמרי, גם ממצב שנחשב לאבוד! ובהזדמנות זו ניתן להתחיל בחיים חדשים ומדהימים שלא דומים כלל לחיים הקודמים!
זו המסקנה העיקרית של הספר המצוין – "מתה להיות אני", סיפורה האמיתי של אניטה מורז'אני. בעיניי זה הספר החשוב והעמוק ביותר בעולם ההחלמה.
מגב הספר: באוטוביוגרפיה מעוררת השראה זו מספרת לנו אניטה כיצד הוכרע גופה בשל התפשטות של תאים סרטניים והחחל לקרוס לאחר שנלחמה בסרטן קרוב לארבע שנים. כאשר איברי גופה הפסיקו לתפקד, היא חוותה חוויה יוצאת דופן של סף מוות, שבה למדה להכיר בערכה הפנימי והבינה את הסיבה המאיתית למחלתה. כשאניטה שבה להכרתה היא נילתה שמצבה השתפר כל כך, עד שיכלה להשתחרר מבית החולים בתוך שבועות ספורים מבלי שנותר בגופה זכר למחלת הסרטן!
עבורי הקריאה בספר היא עונג צרוף. אוסף גדול של פנינים. לקחתי מרקר צהוב במהלך הקריאה ומירקרתי כל פנינה בה נתקלתי, וכך הפך העותק שלי למוצהב ברובו... והנה כמה מהפנינים (האמת שקשה לבחור...):
הרגשתי שאנשים איבדו את היכולת לראות את הקסם שבחיים... נדמה שהם היו כלואים בשגרה, ומחשבותיהם היו נתונות לדבר הבא שעליהם לעשות. וזה בדיוק מה שנהגתי גם אני לעשות לפני שעברתי את חווית סף המוות. כולם היו עסוקים כל כך בעשייה, עד שכולם שכחו כיצד לחיות את הרגע.
הרגשתי שחוויתי כל מה שחוויתי למען תכלית גדולה יותר. למרות ההתרגשות הפנימית הזאת והתחושה שאני עומדת על ספה של הרפתקה גדולה, לא הרגשתי שאני צריכה לעשות משהו או להתאמץ כדי שזה יקרה. היה עלי להיות עצמי בלבד, מבלי לחשוש! בדרך זו אניח לעצמי להיות כלי של אהבה. הבנתי שזהו הדבר הטוב ביותר שמישהו מאיתנו יכול לעשות או להיות, למען העולם שלנו ולמען עצמו כאחד. לא רציתי לבזבז ולו רגע אחד נוסף מההרפתקה הגדולה. רציתי להיות הכי אני שאפשר ולהתענג על כל רגע של חיים!
התחלתי לראות את האלוהי שבי ואת היותי חלק בלתי נפרד מהשלם הגדול יותר. שלם זה כולל את כל מה שקיים ביקום כולו עכשיו, ואת כל מה שהיה קיים אי פעם בעבר ויהיה קיים בעתיד.
בכל רגע נתון עולמי הוא אריג המורכב מכל המחשבות, הרגשות, החוויות, מערכות היחסים, התחושות והאירועים שקרו עד אותו הרגע. שום דבר אינו קיים מבחינתי עד שהוא לא נשזר באריג שלי, ואני יכולה לגדיל או לצמצם אותו על ידי הרחבת ההתנסויות והמודעות שלי או ע"י הגבלתן. הכל מחובר.
אוסיף ואומר. בתהליך ההחלמה יש קלפים רבים, חזקים יותר או חזקים פחות. אבל חשוב לזכור. לא משנה מה קורה, תמיד תמיד הג'וקר מחכה לנו בסבלנות רבה, עמוק בתוכנו. אותו קלף מנצח, מעיין החיים והרפואה, רק מחכה שנואיל לפתוח סוף סוף את כל הסכרים, לדלג על כל המשוכות, להוריד את השכבות המיותרות בהחלט ולהתחבר בשעה טובה אל האהבה העמוקה מאד, אל אנרגיית החיים שנמצאת בכל. שיצרה את הכל. שיוצרת ותיצור.
לקריאה נוספת: