מהיכן מגיע סרטן? מהיכן מגיעה פיברומיאלגיה או עייפות כרונית?
עד כה לויויתי להחלמה עשרות נשים וגם כמה גברים. משהו היה דומה מאד אצל כולם (ומתוך הרגל אשתמש בלשון נקבה).
האם כילדה היית רגישה מאד? האם ההורים שלך היו "הורים תפעוליים" ולא באמת תמכו בך מבחינה רגשית? האם התאכזבת מאחד ההורים? יתכן שלא באמת הרגשת נאהבת? האם הרגשת שונה מיתר הילדים? היו לך תובנות עמוקות או שאלות קיומיות? היה לך עולם פנימי עשיר? יכולת לבלות שעות רבות לבד? האם היית ילדה טובה מאד, אולי אף מרצה?
האם נפגעת מאד? זו יכולה להיות טראומה, הטרדה קשה או חיים בסביבה פוגענית. חווית פרידה כואבת מאד?
האם חוסר צדק מקפיץ אותך? את מרחמת על אנשים בסבל או על בעלי חיים?
האם האמנת שאת אמורה להיראות תמיד חזקה או שמחה? היה פער בין חלון הראווה שבחוץ לבין מה שהרגשת עמוק בפנים? האם התרחקת עם השנים מהרגש? אולי הדחקת אותה? את רגילה לעצור את עצמך מלבכות או לצעוק?
האם את דוחסת רגש בפנים? זה יכול להיות עצב. רגילה להתקבל במחזות או סיפורים עצובים שחודרים עמוק... זו יכולה להיות אשמה. מרגישה אשמה על כל דבר רע שקורה. אולי בושה, כאב או זעם...
הרגשת שאת חיה "לפי הספר" (אך לא לפי הספר הנכון)?
את מאמינה שיש לך יעוד משמעותי אך אין לך מושג מהו?
חשוב לך שיהיה טוב לאחרים יותר (יותר מאשר לעצמך)? את כותל לחברות?
האם היו או יש רמזים לכך שמשהו לא טוב עומד לקרות (עייפות מיוחדת, כאבים, תחלואים, דכדוך)?
אם מרבית התשובות חיוביות - יש כאן פוטנציאל לצרות...
אם מרבית התשובות חיוביות – הדבר מרמז ל"מה התקלקל". כשיודעים מה התקלקל – יודעים היכן לתקן.
�