מפעם לפעם אני מרצה על הנושא שבוער בעצמותיי יותר מכל: החלמה.
זכיתי להרצות בפני נשים נפלאות במקומות רבים, מהגליל המערבי ועד לבאר שבע. אני יודע שהרצאה היא הזדמנות, אולי חד פעמית, להעביר משהו. לא ידע שכלתני, לא "שיטה להחלמה" וגם לא הנחיות בסגנון של מה לעשות ומה לא לעשות. הזדמנות להעביר ניצוץ. הזדמנות לזרוע זרע. הזדמנות להעביר בדרך חוויתית את בשורת ההחלמה. את תדר התשוקה, את הניצוץ שבעיניים והזרימה שבלב. את הרבאק.
אז בדרך כלל זה נראה ככה: אני מתחיל את המפגש בתרגילי נשימה, תחילה נשימה שקטה, בהמשך – מלווה באנחה קולנית, ומשם ממשיכים לקריאה רמה: א ו ש ר !!! משם אני ממשיך לברכות בזוגות וחיבוקים, כמה שקפים בנושא החלמה, עוד קצת נשימה, ריקוד סוער, עוד שקפים, הצהרה משותפת של הצהרות מעצימות, שקפים לסיכום ובהם החזון - הפצת בשורת ההחלמה, ולקינוח – עומדים מחובקים ושרים יחד: אני ואתה נשנה את העולם.
ומה שחשוב במיוחד זה לא הידע והסברים על עוד כמה שיטות או כלים. העיקר זה החיוך איתו יוצאים, הנשימה החופשית, האמונה שאפשר להחלים לגמרי!!! וכמובן, זה יכול לקרות כשעפים על ההחלמה ברבאק!