במילה "צריך" יש משהו מסרטן.

האם אמרו לך תמיד שאת צריכה להיות ילדה טובה? ותלמידה טובה?

הסבירו לך שאת צריכה להראות שמחה וחזקה (ושאסור לכעוס / לבכות / להתלונן)?

האם אמרו לך שאת צריכה ללמוד בלט / פסנתר / מתימטיקה? ושאת צריכה להוציא תעודת בגרות?

אמרו לך שאת צריכה להגיד לסבתא או לדודה מזל טוב / סליחה / תודה?

אולי ציפו שתהיי קצינה? או עתודאית? בטח אמרו שאת צריכה למצוא שידוך טוב ואולי גם לקחת משכנתא...

את צריכה לעשות תואר אקדמי, לעשות ילדים, לפתח קריירה...

ואת, ילדה טובה, השקעת כל כך הרבה אנרגיה לעמוד בציפיות.

וגם כאשר חלית, הזדרזו להסביר לך מה את צריכה.

את צריכה לעשות כל מה שהרופאים אומרים.

את צריכה לעשות רק מה שהרופאים אומרים.

את צריכה לקרוא מאמרים / ללכת לקבוצות / לעבור לטבעונות / לשדר ש"עסקים כרגיל".

ואולי גם את צריכה לקבל כימותרפיה? ולקבל החלטות לפי הסתברויות וסיכויים?

וכעת, יקרה מאד, יש לי משהו חשוב להגיד לך. אם כל חייך הקפדת לעשות "מה שצריך", אני חושש שתתקשי להחלים אם תמשיכי לעשות "מה שצריך".