top of page

החלמה - תשפ"ג

יקרים ויקרות, חג שמח ומתוק!

את הפוסט הזה אתחיל בעצב. לאחרונה איבדתי כמה חברים יקרים. למרביתם ניסיתי לעזור, כמיטב יכולתי, מרביתם השתדלו להחלים. מאד. ואכן היו תקופות של התאוששות והרבה אופטימיות.

מה המסקנות (ומרביתן אינן חדשות)?

1. מסע ההחלמה הוא מסע ארוך.

2. זה מסע קשוח. מטלטל. רכבת הרים של אופטימיות, פסימיות, יאוש ותקווה.

3. לעולם לא להיאחז באמונות שווא. לא להצהיר בפסקנות: "אני יודע/ת שאחלים", כל עוד אין לזה גיבוי מלא במעשים, בהלך הרוח העמוק וסימנים ממשיים.

4. להסכים לגעת באמיתות הכואבות ביותר. לא לעצור עד שמגיעים אל השורשים. אל הליבה. ובכלל, לא לעצור.

5. ההחלמה מתרחשת בעזרת שני רבדים גם יחד: התודעתי והגשמי. יש צורך – גם בתהליך תודעתי עמוק-עמוק-עמוק וגם לעבוד 24/7 בהחלמה, כולל תהליכים עמוקים שהם "מחוץ לקופסה".


והעיקר: אפשר-אפשר-אפשר להחלים!!

בנחישות ובתעוזה של מטפס הרים

באמונה של אדמו"ר

בסיבולת של רץ מרתון

ביצירתיות והשראה כשל צייר מפורסם, לצד תבונה ואינטואיציה כשל מדען דגול

בהתרככות כמו גוש חמאה ביום קיץ

בכנות

באור

באהבה

בשמחה


מי ייתן, ותשפ"ג תביא עימה רוח רעננה, שתעצמים את האיכויות הכה חשובות.

שהסטטיסטיקה ממש תפתיע לטובה.

ובעיקר את.

ואתה.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page